זבולון נ' לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אירוע גניבת רכב התובע, כאשר לטענת הנתבעת התובע אינו זכאי לפיצוי בשל מעורבותו באירוע הגניבה.

2.ביום 5/5/13 הגישו באי כח הצדדים הודעה על הסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה. בהסדר הדיוני הוסכם כי המחלוקת בין הצדדים תוכרע סופית על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף שתיערך לתובע בשני נושאים: אמיתות גרסת התובע לגניבת הרכב והפעלת אמצעי מיגון.

3.הבדיקה נערכה ביום 28/5/13 על-ידי מר בנימין עוזרי ממכון "בנימין עוזרי מכון פוליגרף ואימות מידע בע"מ" וכפי שעולה מחווה"ד שהוגשה, התובע נשאל שלש שאלות רלבנטיות לתביעה כדלקמן:

האם באמת גנבו לך בשנת 2011 את המרצדס?

האם אתה ביימת או סידרת מראש ב-2011 את היעלמות המרצדס שלך?

האם נתת או מכרת למישהו את המרצדס שלך בשנת 2011?

כפי שצוין בחווה"ד, השאלות נוסחו בהסכמת הנבדק ובלשונו.

עוד עולה מחווה"ד כי התובע השיב בחיוב לשאלה 1 ובשלילה לשאלות 2-3.

בפרק הממצאים ציין המומחה כי "בתשובות הנבדק לשאלות הרלבנטיות אובחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר." (ההדגשה במקור – ע' ק').

על סמך ממצאי הבדיקה הגיע המומחה למסקנה כי "הנבדק דובר שקר בגרסתו כפי שזו באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות" (ההדגשה במקור – ע' ק').

על סמך ממצא זה לא נערכה על-ידי המומחה בדיקה בנושא אמצעי המיגון והפעלתם.

4.בעקבות תוצאות בדיקת הפוליגרף עתרה הנתבעת לדחיית התביעה והתובע עתר לביטול ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בדבר הכרעת המחלוקת על סמך ממצאי בדיקת פוליגרף וביקש לאפשר המשך ניהול התיק בדרך של שמיעת ראיות.

5.התובע סומך את בקשתו על שתי טענות עיקריות: האחת מתייחסת להיעדר הסכמתו להסדר הדיוני במתכונת בה תוכרע המחלוקת על בסיס ממצאי בדיקת פוליגרף והשנייה - לעריכת הבדיקה עצמה ותקיפת ממצאיה.

לטענת התובע, הוא מעולם לא נתן הסכמתו לכך שממצאי בדיקת פוליגרף יהוו ראיה מכרעת בתיק ולראיה, סירב להסדר הדיוני כפי שהוצג לפניו כבר בדיון ביום 8/4/2013. התובע מפנה להתנהלות משרד בא כוחו הקודם ומדגיש כי לא אישר את ההסדר לפיו תוכרע המחלוקת על סמך ממצאי בדיקת פוליגרף אלא סבר כי בכל מקרה ובלא קשר לממצאי הבדיקה ימשיך התיק להתנהל בדרך של שמיעת ראיות.

באשר לבדיקה עצמה, מלין התובע על נוסח השאלות שהוצגו לו במהלך הבדיקה וטוען כי השאלות נוסחו בצורה בעייתית על-ידי עורך הבדיקה ולא על-ידי באי כח הצדדים. בנוסף, טוען התובע כי השאלות שהוצגו לו התייחסו אך ורק לחלק מן המחלוקת נשוא התביעה והתעלמו לחלוטין מהיבטיה הנוספים, כגון הפעלת אמצעי מיגון ברכב נשוא התביעה.

6.לטענת הנתבעת אין מקום להורות על ביטול ההסדר הדיוני. טענת התובע בדבר אי הבנת תנאי ההסדר אינה נכונה עובדתית ואף אם אכן לא הבין את משמעותו אין זה מצדיק את הביטול. ההסדר הדיוני נחתם על ידי ב"כ התובע שפעל בשליחותו וידיעתו של בא כוחו מחייבת אותו. לטענתה, יש להורות על ביטול הסדרים דיוניים אך ורק במקרים נדירים, אחרת יפגעו כללים בסיסיים של כיבוד הסכמים, סופיות הדיון ותקינות ההליך המשפטי.

באשר לבדיקה עצמה, טוענת הנתבעת כי השאלות נוסחו על-ידי המומחה לפוליגרף בשפה פשוטה וברורה ומשהגיע המומחה למסקנה כי התובע נמצא דובר שקר לעניין היעדר מעורבותו בגניבה, הפכו השאלות הנוספות בדבר אי הפעלת מיגון לבלתי רלוונטיות. לפיכך, המדובר בבדיקה תקינה ומקצועית ואין להורות על בטלות ממצאיה.

7.ההלכה היא כי בית המשפט יכבד את הסכמת הצדדים לפיה בדיקת פוליגרף תכריע את המחלוקת ביניהם והסכם כזה אף יחייב את הצדדים. בע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב (1) 446 קבע בית המשפט העליון כי:

"על פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה...וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות, שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן, אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם – הסכם עדיף, בחינת "יקוב החוזה את ההר"" (עמ' 475 לפסק הדין).